כהל ישמח לבב אנוש 

רקע

לאחרונה, קיבל בית המשפט תביעת יבואן כהל נגד רשות המסים, והורה למדינה להשיב לו כ-2.5 מליון ש"ח, תוך שבית המשפט מותח ביקורת על התנהלות המדינה בתיק (1).

מה היה סיפור המקרה?

היבואן ייבא לישראל כהל הנדרש לצורך ייצור מוצרים בתחום ניקוי, מגבונים לחים, ודפוס. מדובר ב-43 משלוחים בהם שילם היבואן מס קניה בסך כולל של כ-2.5 מליון ש"ח. הכהל עבר תהליך של פיגול בשטח נמל חיפה ורק אז שוחרר. את הכהל המפוגל מכר היבואן ללקוחות ספציפיים בתחום מוצרי ניקוי וחיטוי למשק הבית והשוק המוסדי, שהם יצרנים של מוצרים שעשו שימוש בכהל כחומר גלם. 

היבואן טען בתמצית כי על פי סעיף 27(ד)(1) לחוק מס קניה, הכהל שימש לייצור מוצר סופי הפטור ממס קניה, ועל כן, קמה הזכאות להשבת מס הקניה ששולם על הכהל-חומר הגלם. 

היבואן הוסיף וטעןכי מן הכהל שיובא לא יוצרו משקאות או מוצרים החייבים במס, אלא רק מוצרים בתחום ניקוי. 

מדובר בתביעת המשך, משום שבעבר היבואן קיבל החזר בפשרה בבית משפט על תקופה קודמת בגין אותם המוצרים.

המדינה טענה, בתמצית, כי הפשרה הקודמת אינה רלוונטית כאן ואינה יכולה לחייב משום שמדובר בתקופה אחרת. 

לגופו של עניין, טענה כי הפטור ממס קניה על כהל מוענק ליבואן המייצר בעצמו מוצרים פטורים ממס קניה, וכי אין פטור ליבואן המוכר את הכהל לצד ג', וצד ג' מייצר מוצרים פטורים. המדינה טענה כי היבואן מכר כאן כהל מפוגל החייב במס קניה, ואין יכול הוא להיבנות מכך שהקונה/הלקוח ייצר מוצר פטור, המבחן הוא איזה מוצר מכר היבואן. 

מה פסק בית המשפט?

בית המשפט חזר על כך שתכלית מס קניה היא למסות טובין שצריכתם בעלת השפעה שלילית על המשק והחברה, מתוך ניסיון להפחית צריכת מוצרים אלה והסטת השימוש למוצרים פחות מזיקים. בית המשפט נתן דוגמאות של רכב ושל מוצרים אלכוהוליים המשמשים לשתייה. 

בית המשפט ציין כי למרות שמינוח סעיף 27(ד)(1) לחוק מס קניה מתייחס לכך שהמנהל "רשאי" להחזיר את המס, הרי שאם התקיימו התנאים- המוצר שימש לייצור מוצר פטור- נדרש המנהל לתת השבה. 

בית המשפט מתח ביקורת על המדינה, בכך שהתובעת הגישה בקשה להחזר, אך לא קיבלה תשובה בכתב ופשוט לא הוחזרו לה המיסים. כמו כן, התפלא בית המשפט מדוע נציג מס קניה לא בא לתת עדות בעניין זה. 

בנוסף, מתח בית המשפט ביקורת על המדינה בעניין הסכם הפשרה הקודם, וקבע כי אין הבדל בינו לבין ההליך המתנהל כעת, מדובר באותם המוצרים אך בתקופות שונות, והתנהלות המדינה אינה עקבית. כמו כן, לא היה ברור מדוע עיכבה המדינה במשך שנתיים החזר עליו הסכימה במסגרת הפשרה.

לגופו של עניין, דחה בית המשפט את פרשנות המדינה לסעיף 27(ד)(1) לחוק מס קניה, וקבע- כי התנאי המהותי להחזר מס קניה על כהל הוא שהמוצר הסופי שיוצר, פטור ממס קניה- תנאי המתקיים פה. בית המשפט דחה את הפרשנות לפיה היבואן חייב להיות גם היצרן המשתמש בכהל לייצור המוצר הפטור. על פי בית המשפט, גם כאשר היבואן מוכר לצד ג' כהל וצד ג' מייצר מוצר פטור, קמה הזכאות להחזר המס. 

בית המשפט מצא עוד כי היבואן עומד בתנאי סעיף 6 לחוק מסים עקיפים ומכר את הטובין ללא "גלגול" המס על הלקוחות.

על כן, קיבל בית המשפט את התביעה והורה למדינה להשיב ליבואן את הסכום ששולם בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 60,000 ש"ח. 

מה ניתן ללמוד מן ההחלטה?

כידוע, אלכוהול הוא אחד מן המוצרים שעליהם מוטל מס קניה בשיעור יחסית גבוה. על כן, ברור כי כאשר מיובא לישראל מוצר אלכוהולי, נוצר תמריץ גם ליבואן וגם לרשות המכס, לעורר ויכוח על סיווג המוצר, האם כאלכוהול, או כמוצר אחר, ומה השימוש שנעשה במוצר לאחר מכן.

בעבר, בתקופה בה הוטל "מס הסוכר" על משקאות מתוקים, התעוררה סוגיה חדשה, מה דינו של אלכוהול המשמש כחומר גלם בתעשיית ייצור משקאות מתוקים. נוצרה מצב אבסורדי, לפיו כהל עליו מוטל מס גבוה, משמש לייצור משקה מתוק שעליו מס נמוך. אך, בעיה זו נפתרה עם ביטול מס הקניה על משקאות מתוקים.

בתיק הנוכחי, נראה שלא הייתה מחלוקת על כך שהמוצר הסופי פטור ממס קניה. המדינה ניסתה להעלות טענה יצירתית לפיו "המוצר" שיוצא מן היבואן הוא כהל שעדיין חייב מס קניה ולכן יש לדחות זכאותו להשבה. אך, בית המשפט התחקה אחר תכלית החוק, וקבע כי יש לבחון את המוצר ולהתנתק מהשאלה מיהו הגורם המייצר אותו, האם זה היבואן או צד אחר בשרשרת. 

הפניות:

(1) ת.א. (מחוזי חיפה) 37281-07-21 גדות מסופים לכימיקלים (1985) בע"מ נ' רשות המסים- אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מיום 2.4.24, כבוד השופט אורית ויינשטיין. היבואן יוצג ע"י עו"ד איתן מהולל & שדות. המדינה יוצגה ע"י פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי). המדינה רשאית לערער לבית המשפט העליון.